לקביעת פגישה : 050-4988998

עו"ד

ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

ייעוץ ראשוני ללא התחייבות


מירוץ הסמכויות: בית הדין או בית משפט - במזונות ילדים ומשמורת כנות תביעת גירושין

בקשה בעניין סמכותו של בימ"ש למשפחה לדון בתביעה למזונות קטינים ומשמורתם. רקע: האב הגיש תובענה ליישוב סכסוך על פי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה אשר הסתיימה ללא שהגיעו הצדדים להסכם. לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים מכוח החוק להסדר התדיינויות הגיש האב לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית ותביעה לגירושין אליה כרך את מזונות הילדים ומשמורתם. לאחר מכן, הגישה האם תביעות למשמורת הקטינים ומזונותיהם לבימ"ש למשפחה ועתרה בבקשה מושא החלטה זו כי הסמכות בעניין מזונות הקטינים ומשמורת אינה בסמכותו של בית הדין הרבני אלא בסמכות ביהמ"ש, מהטעם שלא נתנה הסכמתה לסמכותו של בית הדין הרבני.

ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את הבקשה מהטעמים הבאים:
  • תביעה למזונות הקטינים: בבג"צ 6598/16 שניתן לאחרונה, הבהיר ביהמ"ש העליון ללא ספק שההלכה הידועה שנהגה – הלכת שרגאי מקדמת דנא – לא השתנתה ולפיה: מזונות ילדים ניתן לתבוע בשתי דרכים. ראשית, הורה שמוציא או עומד להוציא את הוצאות המזונות רשאי לתבוע את השבתם ממי שחייב לזון את הילדים; תביעה מסוג זה ניתנת לכריכה בתביעת גירושין, שאז ולפי סעיף 3 לחוק השיפוט הרבני תהא תביעת המזונות בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני. שנית, הילדים הקטינים רשאים אף הם לתבוע את מזונותיהם, בעצמם, מן ההורה החייב לזון אותם; תביעה כזו תוגש עבור הילדים באמצעות האפוטרופוס עליהם – שהוא על פי רוב ההורה הנוסף. ואולם במקרה זה, גם אם התביעה מנוהלת על ידי אחד ההורים, ההתדיינות היא בין הילדים לבין ההורה החב במזונות, ולא בין ההורים לבין עצמם – ועל כן לא ניתן לכרוך את תביעת הילדים למזונות בתביעת גירושין. יצוין עוד, כי סעיף 9 לחוק השיפוט הרבני מקנה לבית דין רבני סמכות שיפוט בענייני מעמד אישי שאינם כרוכים בתביעת הגירושין, ובכלל זה מזונות ילדים, וזאת בהינתן הסכמת הצדדים להתדיין לפניו בנושא...". במקרה דנא האם לא נתנה הסכמתה לסמכות ביה"ד בשאלת מזונות הקטינים, נהפוך הוא. משעה שהאם לא הסכימה לסמכותו של בית הדין הרבני, מזונות קטינים אינו דבר הכרוך מעצם טיבו וטבעו ומההדגש בבג"ץ 6598/16 אף אינו ניתן לכריכה, זולת אם ניתנה הסכמה ועל כן דינה של התביעה למזונות קטינים להתברר בבימ"ש למשפחה.
  • התביעה למשמורת קטינים: הלכה היא שתביעת גירושין כרוכה בבית הדין שקדמה לתביעה שהוגשה לביהמ"ש אין בה כשלעצמה למנוע מביהמ"ש לדון בתובענה המאוחרת שלפניו. על המבקש לשלול הסמכות מביהמ"ש מוטל הנטל לשכנע שתביעת הגירושין היא כנה והכרוך לה נכרך כדין ובכנות. רק בהתקיים שלושת התנאים האמורים, ירכוש בית-הדין הרבני סמכות שיפוט ייחודית בעניינים שנכרכו בתביעת גירושין. כידוע, כנות תביעת הגירושין הוא עניין שבעובדה הנלמד מהנסיבות של כל מקרה לגופו. כנות התביעה תבחן כמשקפת את רצונו הכן של התובע לגירושין ולא כטקטיקה של הגשת תביעה לגירושין על הכרוך כדי לחסום את סמכותו של ביהמ"ש האזרחי. לעמדת ביהמ"ש, הליך המבקש בעת ובעונה אחת גם שלום בית וגם גירושין, כפי ההליך שהגיש האב לביד"ר, מעיד על חוסר כנות התביעה לגירושין. בנוסף, חוסר כנותה של תביעת הבעל יכולה להילמד גם מדברי הבעל בדיון מהם עולה כי הוא אינו רוצה להתגרש. כנות התביעה נבחנת כידוע במועד הגשתה. הכיצד יכולה תביעתו להיחשב כתביעה כנה – שאכן רצה הוא להתגרש במועד הגשתה, אם אינו רוצה להתגרש גם חודש לאחר הגשת תביעתו. אם בכך לא די כדי להטיל ספק בכנות תביעתו לגירושין באו דברי באת כוחו בדיון בבית הדין הרבני והשלימו התמונה כי הבעל לא רצה כלל להגיש תביעה לגירושין והליך זה נכפה עליו פרוצדוראלית על ידי מזכירות בית הדין. די בכך לקבוע שתביעתו לגירושין אינה כנה. לפיכך נקבע כי הסמכות לדון בתביעת המשמורת היא בסמכות בימ"ש למשפחה.
ניתן להתייעץ עם עורכת דין מומחית בדיני מזונות ילדים (תמ"ש 12497-01-17 ג. נ' אלמוני כבוד השופט מרדכי (מוטי) לוי, 22.2.17)
קידום אתרים
האמור באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי הניתן על ידי עו"ד כל הזכויות שמורות עורך דין אישי